עידן שריג פסיכולוג שיקומי: טיפול בחרדות אצל ילדים ומבוגרים

כתבה שפורסמה ב"כלבו חיפה והקריות" – המהדורה הדיגיטלית:

"חרדות, תחושת ריקנות ופחדים היו קיימים אצל אנשים עוד לפני הקורונה. אך התקופה הנוכחית שהביאה איתה אי וודאות והאטה את קצב החיים מאלצת אותם לעצור ולהיות חשופים יותר לתחושות אלה. אם בעבר אנשים נמנעו מהמחשבות מעוררות הדחק הן על ידי יציאה לעבודה והן על ידי יציאה למרחב הציבורי לפעילויות כגון סרטים, טיולים, חוגים ועוד, בימי הקורונה, מבוגרים וילדים פעילים פחות והמגע עם הרגשות והמחשבות מעוררי החרדה רב יותר", משתף עידן שריג פסיכולוג שיקומי ובעל קליניקה פרטית בחיפה המתמחה בטיפול בחרדות אצל ילדים ומבוגרים.

"אי-הוודאות וחוסר השליטה המאפיינות את משבר הקורונה מעוררת אצל רבים מאיתנו חרדה, לחץ וסטרס בשלל היבטים: חרדה כלכלית, חרדה פיזית, חרדה קיומית ועוד. יחד עם זאת הקורונה גם האטה את קצב החיים שלנו. אנשים שעד כה היו פעילים ועסוקים מתמודדים ונחשפים לצד החרדתי שלהם. ההקבלה שאני אוהב לעשות קשורה לעולם המזרח: קצב החיים אצל אנשים שחיים במזרח מאז ומתמיד היה איטי יותר. במהלך השנים הם פיתחו שיטות להתמודד עם החרדות שמהוות חלק בלתי נפרד מחיי הנפש. לכן אפשר לראות שם שימוש רב במדיטציות ובגישת מיינדפולנס. דרך ההתמודדות בעולם המערבי שונה ולרוב אנשים מתמודדים עם החלקים החרדתיים בעולמם הרגשי דרך עשייה המאפשרת מרחק מהרגשות מעוררי החרדה. בטיפול אני מזמין אנשים להפחית את ההתנגדות לחרדה ולהבין שההתנגדות לה רק מגבירה את עוצמתה. יש משהו מאוד מרגיע בשחרור הזה" מסביר עידן.

עידן פסיכולוג שיקומי מומחה בעל תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית מאוניברסיטת אריאל מטפל בילדים, נוער והוריהם ובמבוגרים בקליניקה פרטית בחיפה. במקביל הוא עובד כפסיכולוג שיקומי בפנימית "אהבה" לילדים ולנוער עם הפרעות התנהגות. את מירב שנות ההתמחות עשה עידן במכון להתפתחות הילד בתל השומר שם טיפל ואבחן ילדים ונוער הסובלים מבעיות נוירו-התפתחותיות. "אחרי סיום הלימודים התמחיתי במרכז הרפואי תל השומר במכון להתפתחות הילד בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי. שם אבחנתי שלל ליקויים התפתחותיים כגון: עיכובים התפתחותיים, אוטיזם, הפרעות חרדה, קשיים נפשיים ולקויות לימודיות. במקביל הייתי שותף למספר מחקרים בתחום הטיפול התרופתי בתסמינים של אוטיזם ושל פיגור. הייתי שותף גם במחקר אפידמיולוגי גדול שניהל מעקב אחרי ילדים שנולדו מטיפולי מבחנה. מחוץ למסגרת ההתמחות טיפלתי באנשים עם דיכאון במסגרת מחקר שנערך במסגרת אוניברסיטת חיפה אשר נוהל על ידי פרופ' סיגל זלכה מנו. את שנת ההתמחות האחרונה שלי עשיתי במסגרת "מכון שפיצר" המטפל באנשים עם פגיעה מוחית, שם ריכזתי תוכנית טיפול לאנשים מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית. כיום, כפסיכולוג שיקומי אני מטפל במבוגרים וילדים הסובלים ממגוון של קשיים, כגון: בעיות התפתחותיות וקשיי התנהגות אצל ילדים, חרדה ודיכאון, מצבי אבל ואובדן, הן גופני והן של אדם קרוב, קשיים בהורות ומצבי משבר. אני עובד בגישה אקלקטית המשלבת בין גישות ושיטות טיפול שונות בהתאם לצורך העולה בטיפול".

תמונה עידן שריג

אילו סוגי חרדות אתה מטפל, או פוגש בקליניקה?

"מגוון החרדות בהן אני מטפל הוא רחב וכולל בין השאר טיפול בהפרעת חרדה כללית (GAD) המאופיינת בדאגה מוגזמת ותדירה לגבי דברים שעלולים להשתבש בעתיד. תסמונת נפוצה ממנה אנשים רבים סובלים ופונים אלי כדי שאעזור להם הינה -OCD (Obsessive Compulsive Disorder). מדובר בתסמונת המאופיינת במחשבות טורדניות הגורמות למצוקה והתנהגויות כפייתיות שנועדו להפחית מצוקה זו. בקליניקה שלי אני פוגש גם הפרעות פחות מוכרות לאוכלוסיה הרחבה, אשר גורמות לסבל רב אצל הפונים אלי. בין היתר אני פוגש ילדים הסובלים מהפרעת טיקים המאופיינת בדרך כלל בתנועות קצרות ולא רצוניות המופיעות במגוון מצבים, ילדים ונוער הסובלים מטריכוטילומניה (מריטת שיערות), ילדים ומבוגרים המתמודדים עם מגוון של פוביות (כגון, פוביית מעליות, פוביית מחטים ועוד). מגוון הקשיים הינו רחב אך הדבר המאפיין יותר מכל את האנשים הסובלים מקשיי חרדה הינו סבל ופגיעה יומיומית באיכות החיים שלהם ושל הסובבים אותם".

מהי פסיכולוגיה שיקומית?

"הפסיכולוגיה השיקומית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בטיפול, אבחון ושיקום של אנשים המתמודדים עם מוגבלויות וקשיים גופניים, נפשיים, שכליים וחברתיים, או שינויים בתחומים אלו. הפסיכולוגיה השיקומית דוגלת בטיפול הוליסטי ורואה את האדם בתוך מערכת אקולוגית. היא מושתתת על גישה פילוסופית המדגישה את כבודו וערכו של האדם. כמו כן, היא בוחנת את האדם כחלק מחברה ואת החלק התפקודי מתחומי חייו כמו: עבודה, תא משפחתי, ילדים, הורים, צוות חינוכי ועוד. בנוסף, הפסיכולוגיה השיקומית נשענת ומתבססת על מחקרים תיאורטיים ומדעיים ביחס להתמודדות עם מצבי חיים, מחלות ונכויות. בתור פסיכולוג שיקומי אני נשען על מגוון כלים ושיטות כגון CBT, ACT, גישות פסיכודינמיות כשהדגש הוא על ראיית האדם בתוך מכלול חייו – הן הרקע המשפחתי בו גדל, הן מצבו התעסוקתי/לימודי והן מצבו הרפואי והבריאותי".

מהי שיטת הטיפול ובאילו כלים אתה משתמש?

"בטיפול בחרדות אני משתמש במודל שלוקח בחשבון ומתייחס לארבעה אספקטים: קוגניציה, רגש, התנהגות ופסיכופיזיולוגיה. למשל, אדם שמפחד לחלות בקורונה, מבחינה קוגניטיבית למרות שהוא יודע שיש חיסון הוא ייצמד לפרסומים שליליים ופייק ניוז. מבחינה רגשית כל פעם שהוא יצפה בחדשות הוא יחווה רגשות עוצמתיים. מבחינה התנהגותית הוא יפתח הימנעויות מדברים שהיה רגיל אליהם בעבר, כמו: ספורט, שיחות טלפון עם חברים, יציאה לסופר ועוד. מבחינה פסיכופיזיולוגית אנחנו נראה סימפטומים של עוררות כמו: הזעות, דפיקות לב מוגברות ועוד. הטיפול נוגע בכל ארבעת האספקטים הללו "ומפרק" כל אחת. נעבוד על עיוותי חשיבה, נבדוק האם יש מחשבות חלופיות, בריאות ושלוות יותר, נבדוק את הדברים בצורה מדעית יותר, נשלב חשיפה הדרגתית לאותן הימנעויות ונתרגל אותן. בנוסף, באמצעות מכשיר "ביופידבק" המנטר מידת הזעה, דופק וקצב לב באצבעות הידיים, נלמד אילו סוגי נשימות מרגיעות את התסמינים הפיזיים. בנוסף, אני משלב גם מרכיבים של הגל השלישי של CBT ושם דגש על קבלה (Acceptance) של הרגשות המאיימים. המטופל ואני בודקים ומעבדים יחד את הרגשות והקוגניציות (המחשבות) המאיימות ובמקומות בהם זה מתאים, אנחנו בודקים כיצד ניתן לקבל את המצב ולהפחית את המלחמה בו אשר לרוב רק מגבירה את הסבל.

ולסיום?

"תחום נוסף שאני מאוד אוהב הוא הדרכת הורים, שמטרתה לעזור להורה להבין את קשייו של ילדו, לייעץ באופן ספציפי לגבי מענים הוריים בהתמודדות עם הבעיה המוצגת ולתמוך בהתמודדות עם הקושי שבעתיו פנו ההורים לטיפול.  במהלך ההדרכה ההורים מגלים את עצמם מחדש, לומדים לסלוח, לקבל את ההורות. הורים רבים פוגשים את עצמם מחדש ברגע שהם מגלים קושי או חרדה אצל ילדם. בתהליך יחד אנחנו משלבים בין חמלה וקבלת ההורות כהליך מתמיד של טעות ותיקון לבין גישה פרקטית המאפשרת להם לצאת עם כלים מעשיים ליישום. פעמים רבות גישה זו מאפשרת להורים ולילדיהם לחוות שינויים והקלה, הן בקשר שלהם והן בתפקוד היומיומי".

 

לקריאת הכתבה באתר כלבו חיפה והקריות לחצו כאן

 

 

 

 

 

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email